יום הנראות של הטרנסג’נדרים

היום ה-31 במרץ, למקרה שפספסתם, הוא יום הנראות של הטרנסג’נדרים. אני אהיה כנה, בעוד שאני יודע על היום הזה כבר כמה שנים, הוא התחיל ב-2009 במישיגן, והיו לי כמה בעיות עם הרעיון. עם זאת בהתחשב בגידול בקמפיינים נגד טרנס בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר שזו נקודה חשובה מאוד ומחשבה שאפרסם היום כמה מהמחשבות שלי בנושא.

רוב האנשים הטרנסיים רוצים להיות בלתי נראים.

זו הדאגה העיקרית שלי לגבי קיום יום נראות של טרנסג’נדרים. הייתי בחוץ וראיתי את עצמי כמעט 20 שנה, אולם ביליתי למעלה מ-40 שנה בהיותי בלתי נראה ככל האפשר. לאחר שעבדתי כמחנכת טרנסית במשך רוב 15 השנים האחרונות, אני מרגיש די בטוח לומר שכיום, רוב האנשים הטרנסים עדיין רוצים שהטרנסנס שלהם תהיה בלתי נראית. הם רוצים ללכת ברחוב ופשוט להתמזג בתור הגבר או האישה שהם רוצים שנולדו. ולמרות שאני מאוד בחוץ וגאה – אני לא רוצה ללכת ברחוב למשוך תשומת לב כי אני נראית טרנסית.

הסיבה לכך היא FEAR

הפחד הגדול ביותר שלנו כבני אדם הוא הפחד מבושה או מהשפלה. זה כנראה המניע הבסיסי העיקרי לניסיונות התאבדות. כחברה נראה שאנו מתעבים את השונות ולעתים קרובות התגובה לשוני היא השפלה או הטרדה. חלקם לוקחים את זה רחוק יותר ומפעילים אלימות פיזית על אנשים שהם רואים כשונים. אז יש מקרה אמיתי מאוד להיות בלתי נראה.

לראשונה הבנתי שאני טרנסית כשהייתי בערך בן 7 או 8. הרגשתי מאוד לא בנוח לגבי העובדה שאני רוצה ללבוש בגדי בנות, ורוב הבנים בגיל מוקדם מאוד יודעים שאם הם לובשים בגדי בנות או מתנהגים בבגדים נשיים באופן, יצחקו עליהם.

בכפר בו גדלתי הייתה משפחה אחת עם כ-11 ילדים. לא היה להם הרבה כסף אז הילדים הצעירים לבשו בגדים שנמסרו מאחיהם הגדולים. ילד אחד, בערך בגילי, הגיע יום אחד לבית הספר לבוש בזוג תחתונים של אחיותיו. לרוע המזל זה היה יום עבור PE וכשהחליפו לו מכנסיים קצרים, מישהו שם לב לתחתונים והתחיל לצחוק עליו.

הבנים האחרים הצטרפו במהירות כמו חבורה של צבועים דופן, ואני הסתכלתי כשהוא עומד שם, מבועת ומושפל. לא העזתי לקפוץ להגן עליו או לעזור לו כי פחדתי שגם יתפסו אותי. במקום זה פשוט עמדתי והסתכלתי, הרגשתי בחילה. מאותו יום ידעתי שהסוד שלי צריך להישאר בדיוק זה – סוד.

אבל דברים משתנים בצורה בלתי צפויה.

יותר ויותר אנשים טרנסים מזדהים כעת, לא כגברים ונשים, אלא כ“לא גברים ולא נשים“ הם משתמשים בתוויות כגון לא בינארי או אנדרוגיני, או מגדר קוויר – או כל אחד מ-50 או יותר תוויות שונות, כאשר יותר נוסף מדי יום – אני יודע – ממש מבלבל – אפילו עבור טרנסים

זה מה שעומד לשנות דברים. קשה מאוד לחגוג את יום החשיפה של טרנסג’נדרים כשאני רוצה להיות בלתי נראה או לא לשים לב אליו או פשוט להשתלב. אבל זו בעיה רק ​​כאשר כל השאר מתאימים לסטריאוטיפ מגדרי של זכר או נקבה. אם שיעור גבוה של אנשים לא מתאימים לסטריאוטיפים האלה, הרבה יותר קל ובטוח להיות גלוי.

האם כל מי שלא מתאים לסטריאוטיפים מגדריים הוא טרנסג’נדר?

בכלל לא. למעשה רוב האנשים שאינם מתאימים כנראה אינם טרנסים. הם עשויים להיות לסביות, הומואים, דו, טרנסים, או סתם לא תואמות מגדר. הבעיה כאן היא שלעתים קרובות אנשים מפוחדים להיות בלתי מתאימים בעליל, כי הם חוששים שהם ייתפסו כלסביות, הומואים, דו או טרנסים.

אבל זה גם מדגיש את הבעיה העצומה שאנשים טרנסים מתמודדים איתם במשך שנים – חולף. זהו מונח שמשמעותו להיות בלתי נראה – להיראות ומתקבל על ידי כולם כמגדר השני. וזה באמת קשה להשיג עבור גבר קירח עם עודף משקל של 6 רגל שמתלבש כאישה, או אישה קטנטנה עם חזה גדול שמתלבש כגבר. מעבר אומר שכולם רואים בנו את המגדר המועדף עלינו והשגת זאת היא אתגר עצום.

רוב הזמן אנשים רואים בי אישה – עד שאני מדברת. קיבלתי החלטה שאפילו לא אנסה ליצור קול נשי – אני דוברת – אבל זה אומר שאני חייבת להיות גלויה כאישה טרנסית. למעשה, יהיה לי הרבה יותר קל להזדהות כלא זכר ולא נקבה – להזדהות כלא בינארי ונראה כאילו זו תהיה אפשרות חוקית בעתיד הלא רחוק

מגמה גוברת לכיוון לא בינארי

עם זאת, בעוד שהגידול במספר האנשים המזהים כלא בינאריים הופכת את הרעיון של יום נראות טרנסג’נדרי לקל יותר, הוא אינו חף מבעיות. רוב האנשים מניחים שטרנסג’נדרים הם אנשים שרוצים לעבור טיפול כירורגי והורמונלי כדי לשנות פיזית את גופם. המציאות היא שרוב האנשים הטרנסיים לא עוברים ניתוח. רובם אפילו לא משנים מגדר לצמיתות כי הם מפחדים מדי לצאת ולהיות גלויים.

אותם טרנסים שכן עוברים ניתוח לשינוי מין, מרוצים מאוד מהבינארי המגדר. למעשה, לעתים קרובות הם מתאימים לקיצוניות של סטריאוטיפים מגדריים. כשהייתי באוניברסיטה, הוויכוח על הצעת לאנשים אלטרנטיבה בטפסים ל“זכר או נקבה“ השתולל עוד ועוד, ללא פתרון. היו אינספור ניסיונות להציג כינויי מין שלישי ללא הצלחה. חלק מהמדינות הציגו כעת סמן X לדרכונים – לא כולם אוהבים את זה ולא ברור מה יקרה בבריטניה ובאיחוד האירופי.

אז בשבילי החשיבות של יום הנראות של טרנסג’נדר היא לא רק שאנשים טרנסים יהיו גלויים, אלא שכמה שיותר אנשים יאתגרו סטריאוטיפים מגדריים. ככל שיהיו יותר אנשים שאינם מתאימים לבינארי המגדר של זכר או נקבה, כך יהיה קל יותר לכל הלהט“בים להשתלב ולהיות „בלתי נראים בעליל“.

Previous Post
Next Post

Schreibe einen Kommentar

Deine E-Mail-Adresse wird nicht veröffentlicht.